fbpx

הפחדים שלנו יכולים להיות הרסניים לפעמים ולקטוע מאיתנו את החלומות הכי גדולים שלנו.

אין אחד שלא מפחד ממשהו, אבל השאלה הגדולה באמת היא לא אם אנחנו מפחדים, אלא האם אנחנו בכלל רוצים להתגבר על הפחד שלנו בדרך להגשמה עצמית? האם אנחנו מוכנים להילחם בפחד הזה?

אני מניחה שאם את קוראת את הפוסט הזה, התשובה שלך היא "כן".
את מאוד רוצה להקים בלוג עצמאי, אבל בכל פעם שאת חושבת על זה עולה לך לראש רשימת התירוצים הנפוצה ביותר בעולם הבלוגינג:
"מה יחשבו עליי?", "אין לי זמן לזה עכשיו", "אין לי כסף להשקיע בזה", "זה יכול לחכות", "מה אם לא יהיה לי על מה לכתוב?"
"מה אם אף אחד לא יקרא את זה?", "מה אם אני אעשה צחוק מעצמי?". רשימת התירוצים נמשכת, ואני בטוחה שאמרת לעצמך לפחות משפט אחד מתוך הרשימה הזו.

אז בפוסט הנוכחי אני רוצה לדבר איתך בדיוק על זה.
אני רוצה לדבר איתך על הפתרונות לפחדים שלך ואיך למרות כל מה שאת חושבת וכל מה שאת מרגישה – את יכולה להקים בלוג עצמאי בכוחות עצמך, להעיף את התירוצים הצידה ולהיות בלוגרית.

אני תמיד אוהבת לתת דוגמאות על עצמי. התוכן שלי נובע מהניסיון שלי, כך שאני לגמרי מבינה באיזה מצב את נמצאת עכשיו.
כשאני חשבתי על לפתוח בלוג לפני שלוש ומשהו שנים, גם לי הייתה בראש רשימת תירוצים כזאת,
אבל תמיד כשהגעתי לסוף הרשימה, מה שחיכה לי שם זה משפט שאני אומרת אותו לעצמי כל פעם שאני מפחדת ממשהו אבל אני מאוד רוצה אותו: "הפחד הוא זמני, אבל החרטה היא לתמיד". במקום להרגיש את תחושת החרטה הזו לתמיד, אני אתמודד עם התחושה הזמנית של הפחד עד שהיא תעלם לחלוטין.

אז בנימה זו, אם את רוצה לדעת איך להתגבר על הפחדים שלך בתור בלוגרית מתחילה (או בלוגרית TO BE, בתקווה!)
 את מוזמנת לגלול למטה ולהמשיך לקרוא 🙂

חסכון בכסף

+ הפחד מביקורת של אנשים אחרים.

שאלת ה"מה יגידו עליי?" היא השאלה הנפוצה ביותר בקרב בלוגריות מתחילות.
זה אולי הפחד הכי גדול שיש לעולם הבלוגינג להציע לך וסביר להניח שחשבת לא פעם להיכנע אליו ולוותר על החלום שלך להיות בלוגרית. אל תדאגי, אני לגמרי מבינה אותך. אחרי הכל את חושפת פה את עצמך בצורה הכי אותנטית ואמיתית שיש.
עד היום אני מגמגמת באי נוחות כשמכרים שלי מבקשים ממני את כתובת הבלוג או שואלים אותי על מה אני כותבת.
אמנם היום הרבה יותר קל לי להגיד בקול רם שאני בלוגרית, אבל עדיין יש את הרגעים האלה (או את האנשים האלה…) שפחות בא לי שיציצו אל המקום שבו אני מרגישה הכי אני.

בואי נרד לשורש העניין וננסה להבין למה אנחנו כל כך מפחדות ממה שלאנשים יש להגיד עלינו?
1.  אנחנו מפחדות שאנשים לא יקחו את התחביב / מקצוע הזה ברצינות ויזלזלו בו.
2.  אנחנו מפחדות שאנשים ירימו גבה לאור העובדה שאת מציגה צד אחר שלך שלא כולם מכירים  – לדוגמה, "אה, את כותבת?" זו אחת התגובות שאני קיבלתי כשהשקתי את הבלוג שלי לראשונה. 
3.  אנחנו מפחדות מהמשפחה והחברים שלנו כי הם כל כך קרובים אלינו וזה מה שעושה את זה להרבה יותר קל בשבילם "לרדת" עלינו או להעביר ביקורת שלילית אבל ברוח קלילה ובאווירה של צחוקים.

כשאני חושבת על זה, אנחנו מתמודדות עם מצב לא פשוט שבת'כלס הורס רק לנו.  בסופו של דבר,  רק אנחנו יוצאות מופסדות מזה.
יש לנו כל כך הרבה פחד ממה שאחרים יחשבו עלינו שאנחנו מוכנות לוותר על החלום שלנו.

אז מה אפשר לעשות בשביל להתמודד עם הביקורת הזאת?
1.  כשמדובר במשפחה וחברים, אני בעד להיות כנה. הם האנשים הכי קרובים אלייך! את אמורה להרגיש בנוח להגיד להם 
"תקשיבו, זה משהו חדש שאני מנסה וממש חשוב לי להצליח בו. אני לא אומרת שאתם חייבים לפרגן, אבל בבקשה תבינו אותי ותהיו שם בשבילי". אני אומרת לך שאחרי שתגידי להם משפט כזה ובאמת תתכווני אליו, את תראי איך הביקורת תיעלם והם כנראה יהיו הראשונים לתמוך בך כשהבלוג שלך יושק לראשונה.

2.  כשמדובר במכרים, חברים לעבודה או סתם תגובות ברשת מאנשים לא מעניינים, התגובה שלך צריכה להיות גאה.
תהיי גאה במי שאת, תהיי גאה שאת עושה צעדים ענקיים אל עבר הדבר הזה שרצית כל כך הרבה זמן, ותעני לאנשים כאלה בגאווה:
"כן, יש לי בלוג ואני כותבת שם על _______. אתה מוזמן לקרוא, אני כותבת מעולה!" 
ברגע שתספקי את המידע מראש (כלומר, תגידי על אילו נושאים את כותבת עוד לפני שמספיקים לשאול אותך), השיחה כנראה תסתיים שם, אלא אם כן האדם שאת מדברת איתו מתעניין בבלוגינג ואז את כבר יכולה להיות בטוחה שהוא באמת מתעניין ולא שואל שאלות בשביל לבקר אותך.

את צריכה לזכור שחלק מהפחדים ומהאמירות האלו קיימים רק בראש שלנו ושבחיים האמיתיים השד לא חייב להיות כזה מפחיד.
אדם שבאמת מתעניין בך ובתוכן שלך לא ייכנס לבלוג בשביל להעביר עלייך ביקורת או "לחפש" אותך, הוא ייכנס לבלוג כי הוא מצא פוסט שנשמע לו מעניין והוא יצפה לקבל ממך תוכן איכותי שבסופו של דבר יבוא לטובתו.

הפחדים

+ הפחד מחוסר השראה והתחייבות לבלוג.

בדרך כלל כשחושבים על הקמה של בלוג זה מגיע עם מוטיבציה מטורפת ועם רצון להביע דעה ולשתף את העולם עם הנושאים שאת הכי אוהבת לדבר עליהם, אבל שמעתי לא פעם על אנשים שכן רוצים לפתוח בלוג – אבל הם מפחדים שאחרי תקופה מסוימת יגמרו להם הרעיונות ולא יהיה להם על מה לכתוב.

אז נכון, לפעמים יש תקופות שאת מרגישה חסרת השראה ושאין לך רעיונות לפוסטים חדשים ואת מפחדת להשאיר את קהל הקוראים שלך "תלוי באוויר" בלי שתספקי להם פוסטים למשך תקופה ארוכה. מודה, גם אני חטאתי בזה לא פעם בהתחלה.
אבל אני חייבת להגיד לך שהאמירה הזאת של "חוסר השראה" היא לא קיימת בעיניי מהסיבה הפשוטה שאת יכולה לקבל השראה מכל דבר. באמת – כל דבר שרק תסתכלי עליו / תחשבי עליו / /תהרהרי בו – יכול לספק לך השראה מטורפת לפוסטים חדשים,
את רק צריכה לזהות את ההשראה הזאת כשהיא מתנופפת לך מול הפנים.

לא משנה באיזה נישה הבלוג שלך מתמקד – תמיד יש על מה לכתוב כל עוד את באמת אוהבת את הנישה שבחרת לבלוג שלך.
הפתרון היצירתי הוא: בנק נושאים לפוסטים. התקופות האלה שאת מרגישה מלאת השראה ושיש לך מלא רעיונות – אלו בדיוק
התקופות שאת צריכה לשבת עם עצמך ועם דף ועט (או לפטופ, או פלאפון… וואטאבר!) ולכתוב את כל הרעיונות שיש לך לפוסטים.
אם יש לבלוג שלך כמה קטגוריות – תכתבי נושאים לפוסטים לפי קטגוריות. ככה את תהיי בטוחה שגם כשאת מרגישה חסרת השראה, את תמיד תוכלי למצוא השראה בבנק הפוסטים שבנית לעצמך.

עוד מקומות שאת יכולה לספוג מהם השראה:
פינטרסט – חפשי שם את השם של הנישה שלך ותגיעי אל עשרות רעיונות שעם קצת שכלול את יכולה להפוך אותם לשלך.
אינסטגרם – עקבי אחרי חשבונות "יריבים", כלומר, אלו שנמצאים באותה הנישה שלך ותראי מה הם עושים שיכול להביא לך השראה (אני חלילה לא אומרת להעתיק תוכן – לא מומלץ לעשות את זה בכלל, וגם – אין היגיון בהעתקת תוכן מבחינת ביטוי עצמי והאופי שלך)
יוטיוב – חפשי נושאים שיכולים להתקשר לנישה שלך ותראי איך את יכולה להפוך סרטונים לפוסטים כתובים בעזרת הטאץ' האישי שלך והקסם שלך.

+ עכשיו, בואי נדבר על התחייבות…
אני אגיד לך את האמת, ברגע שאת הופכת להיות לא עקבית עם הבלוג שלך – סביר להניח שהגולשים פחות ירצו להישאר בו.
כמובן שאם הם אוהבים מאוד את התוכן שלך הם ייכנסו לקרוא כל פוסט שתכתבי ולא חשוב כל כמה זמן את מפרסמת פוסט,
אבל בשביל לקחת את הבלוג שלך ברצינות מההתחלה את חייבת להיות עקבית כי זה מה שיעזור לך להצמיח את הבלוג למעלה.

אם את מפחדת לפתוח בלוג כי את לא יודעת אם תצליחי להתחייב לכתיבת תוכן באופן קבוע זה לא אומר שאת לא צריכה לפתוח בלוג, זה רק אומר שאת צריכה לדעת איך לנהל את הזמן שלך טוב יותר כדי שתוכלי להספיק לכתוב לפחות 2 פוסטים בחודש (לדוגמה).
תהיי מודעת לכמה זמן לוקח לך לעבוד על פוסט (משלב הרעיון ועד לכתיבה ולפרסום שלו), וברגע שתדעי את זה את תוכלי לשלב את זה בקלות כמשימה ביומן שלך או במחברת לניהול משימות

הפחדים

+ הפחד מלא לדעת מאיפה מתחילים.

כל דבר חדש הוא מפחיד, במיוחד שלא מכירים אותו בכלל. כשרק פתחתי את הבלוג הייתי כל כך מבולבלת ואבודה, לא ידעתי שום דבר על קניית דומיין, עיצוב האתר, וורדפרס, תבניות… כלום. 
הייתי בטוחה שבשביל לפתוח בלוג עצמאי שהוא לא דרך פלטפורמות אחרות אני צריכה לדעת לתכנת או לשלם למתכנת הרבה כסף בשביל שיעשה את זה בשבילי. אני לא אומרת שאת לא יכולה לשלם למישהו שיבנה לך את הבלוג מאפס, זאת אופציה מעולה אם בא לך להשקיע ויש לך את התקציב, אבל אני הולכת להגיד לך את המשפט שהיו אומרים לי באותה הסיטואציה – "לא חבל על הכסף שלך?". תראי, בניית אתר מאפס זה נשמע מאוד גדול ומפוצץ אבל אני יכולה להגיד לך שבתור מישהי שלא הבינה כלום ושום דבר – הצלחתי לבנות בלוג בכוחות עצמי, והוא אפילו יצא דיי סבבה 🙂 את לא צריכה להתייחס לפעולה של "לפתוח בלוג" כמשהו ענק כי בת'כלס זה סופר פשוט, אבל מה שכן – זה לוקח זמן

התהליך שלי של פתיחת הבלוג לקח לא פחות מעשרה חודשים. השקעתי בו מאוד ולא רציתי להשיק אותו עד שהוא יהיה מושלם. אגב, אם הייתי מחכה להשיק אותו רק כשהוא יהיה מושלם, כנראה שהוא עדיין היה בפיתוח. 
כשאני התחלתי בקושי היה מידע על בלוגינג שהיה יכול לעזור לי ולמקד אותי בדיוק למה שאני צריכה. למזלך, היום עולם הבלוגינג מלא במידע שימושי (גם בעברית וגם באנגלית) והתהליך לא יכול להיות פשוט יותר! מכירה את זה שאת מתעכבת על משהו כל כך הרבה זמן שאת כבר מתייאשת? היום את יכולה לחפש מידע ספציפי בקבוצות פייסבוק ישראליות, בלוגים, סרטוני יוטיוב, ואם את ממש רוצה להשקיע את יכולה לקבוע פגישת ייעוץ (כמו הפגישות שאני מציעה) ולשבת אחד על אחד עם מישהו שמבין בתחום.
בקיצור, לפחד הספציפי הזה יש כל כך הרבה פתרונות שאין סיכוי שזה מה שיעצור אותך מלפתוח בלוג 🙂

+ אם את בקטע של לקבוע איתי פגישת ייעוץ אחת על אחת, אני מזמינה אותך לקרוא את כל הפרטים בעמוד הזה.

הפחדים

+ הפחד מלהשקיע כסף

על פניו, זה עוד אחד מהפחדים הכי גדולים שלנו. להשקיע כסף במשהו שלא בטוח נאהב, שלא בטוח נחזיר ממנו את ההשקעה.
בשביל להרגיע אותך מהפחד הזה, אני הולכת לחלוק איתך 2 דברים שיעזרו לך להבין האם את רצינית לגבי הבלוג שלך או לא:

  1. תעשי לעצמך רשימה ותכתבי ברשימה הזו את כל הסיבות שבזכותן את רוצה לפתוח בלוג. אחרי שכתבת וקראת את הסיבות האלו בראש או בקול רם, תשאלי את עצמך: "האם אני מוכנה להשקיע כסף בשביל זה? האם אני מוכנה להתחייב ולשלם בשביל שבסופו של דבר אני אחזיר את ההשקעה הזו ובאמת ארוויח את הכסף הזה בחזרה?".
    את צריכה להבין שאם את באמת רוצה את זה, ההשקעה הכספית בכלל לא תהיה פקטור פה. להפך, אני חושבת שאם את רצינית באמת – ההשקעה הכספית רק תגרום לך להיות יותר רצינית. אחרי הכל, מי רוצה לשלם על משהו סתם?
    זה כמו שתשלמי על מנוי לחדר כושר: כבר שילמת, לא תלכי להתאמן? 😉
  2. פה אני הולכת להרגיע אותך עוד יותר: ההשקעה הכספית שאת כל כך מפחדת ממנה, שווה ערך לקפה והקוראסון שאת קונה בבוקר לפני שאת הולכת לעבודה (לא כולל תבנית העיצוב שהיא השקעה חד פעמית). רכישת של דומיין (כתובת אתר) מסתכמת בכמה דולרים בודדים בחודש. כלומר, בשביל שיהיה לך בלוג עצמאי את צריכה לשלם בין 3 ל 5 דולר בחודש (!).
    אני רכשתי את הדומיין של הבלוג שלי בבלוהוסט ואני מוכרחה להגיד שאני מאוד מרוצה מהם ומהמחיר שהם מציעים.

    אז אם אנחנו כן מחשיבים את תבנית העיצוב שבד"כ עולות בין 40 ל 60 דולר באופן חד פעמי, יוצא שבשנה את משלמת על הבלוג שלך בערך 400 שקלים בשנה הראשונה, ואם את נשארת עם תבנית העיצוב שלך ולא רוכשת אחת חדשה – 
    את תשלמי על הבלוג שלך בערך 200 שקלים בשנה על אחסון הדומיין. זה בערך הסכום שאת מוציאה על ג'ינס 🙂

כמו שהבנת, ההשקעה הכספית המינימלית היא ממש לא גבוהה ואם את באמת רוצה להיות בעלת בלוג עצמאי,
גם זה לא יהיה מה שיעצור אותך.

הפחדים

אז מה את אומרת? נכון שפתאום השד לא נראה כזה נורא? 🙂
איך את מתכוונת להתמודד עם הפחדים שלך בתור בלוגרית לעתיד? מוזמנת לשתף אותי בתגובות!

4 Comments

  1. הי לינוי,
    בתור בלוגרית מתחילה, לקרוא את הפוסט שלך היה מאוד מאיר עיניים. בעיקר התחברתי לחשש מול חברים ובני משפחה שאני עדיין לא מרגישה בנוח לדבר על הבלוג. תודה על הטיפים!

    • היי סיון, אני כל כך שמחה לשמוע שהפוסט עזר לך!
      מסכימה איתך בנוגע לחשש מול חברים ומשפחה, גם אני מאוד פחדתי
      מזה בהתחלה עד שהבנתי שהכל בסדר ושהם לגמרי שם בשבילי 🙂

      תודה רבה על התגובה שלך!

  2. לינוי, שאפו! הפוסט באמת מעולה
    אבל אני חייבת להגיד לגבי העקביות – שהיא בהחלט חשובה, אבל לפעמים למען העקביות אנחנו נאלצים לפגוע באיכות התוכן, מרגישים תקועים וקופאים רק מההתחייבות.
    אני החלטתי לותר על הלחץ להיות עקבית ולפרסם כשמתחשק לי. זה הוריד ממני המון סטרס. ונכון שלא העלתי פוסט כבר שלושה חודשים, אבל כך לפחות אני לא ביחסי אהבה שנאה עם הבלוג שלי.
    אני כרגע מתמודדת עם הביקורת העצמית שלי 🙂 עצות?

    • ענבלי אהובה, תודה רה! איזה כיף שאהבת 🙂
      כמו שכבר אמרתי בפוסט, העקביות היא מאוד חשובה ואני מסכימה איתך שלפעמים
      הלחץ הזה של "להעלות פוסט כי לא העלתי כבר המון זמן" באמת יכול לפגוע לנו באיכות של התוכן.
      כשאני הייתי בתקופת הלחץ הזאת אני לגמרי הרגשתי את יחסי האהבה-שנאה שאת מדברת עליהם,
      אבל ברגע שלקחתי את ההפסקה הקטנה הזאת באופן מודע, היה לי באמת את הזמן הזה לשבת
      ולתכנן את התוכן שלי חודשיים מראש. כלומר, ישבתי עם "בנק הפוסטים" שלי וחשבתי על
      התכנים שהכי בא לי לייצר, שהכי בוער בי, וככה יצא שהחלטתי על יום בשבוע שהוא יום לכתיבת תוכן
      שביום הזה אני בעצם עובדת אך ורק על התכנים הכתובים לבלוג שלי וככה נוצר מצב שיש לי תמיד
      פוסט אחד מוכן מראש.
      אני עושה את אותו הדבר לגבי צילום התמונות לפוסט – בוחרת יום בשבוע שבו אני מצלמת את התמונות
      לפוסטים הכתובים שכבר יש לי וכך הלאה.

      את מן הסתם יכולה לשחק עם זה: יום בשבוע או יומיים בשבוע / יום בשבועיים… מה שמתחשק לך 🙂
      בסופו של דבר בלוגינג זה קודם כל הנאה ובטח שלא צריך להיווצר מצב של לחץ או כפיית תוכן.

      מקווה שהצלחתי לעזור לך בעניין הזה,
      תודה רבה על התגובה ואני לגמרי מחכה לפוסטים חדשים שלך!

Write A Comment

נהנית מהפוסט?
אני מזמינה אותך להירשם לניוזטלר של That Gal
וליהנות מעוד מלא תוכן שיישלח אלייך ישירות למייל!
(בלי ספאם, מבטיחה)

 

 

הצטרפת למשפחת ThatGal בהצלחה!